.יש דברים שלא מדברים עליהם בקיץ הם עניינים של חורף. אח שלי הוא אחד מהם, הוא סיפור של חורף
.הוא נמצא איתי בכל רגע ביום, בין אם במפגש ובין אם אני לבד. הוא תמיד שם

.כבר התרגלתי לנוכחות שלו. אני מכירה את התחושה הזאת . את הגוף שמתכונן לקראת. את הדריכות
.ההרגשה הזאת שהכל רגיש.הכל מקפיץ.הכל קשור אליו

.אבל בקיץ זה אחרת. העננים נעלמים ויש מן חופש גדול כזה. הכל מרגיש פחות טעון, פחות מפחיד
.פחות בשניים. ויש מקום להרבה דברים אחרים. וחדשים

 

.את השיר הזה כתבתי בקיץ. ביום חם בחופי תל אביב

כשברגע, במקום ובזמן שהכי לא ציפיתי לו הוא הופיע. זה הקפיא אותי

השיר הזה הוא המאבקים הכי פנימיים שלי. הנימים של הזהות שלי, המורכבות של החיים שלי, הגעגוע האינסופי
מוגש כאן